סיפורים מהחווה
מ, אובחנה עם אוטיזם בגיל 3...
מ׳ היא ילדה מקסימה בת שתים-עשרה שמגיעה אליי לטיפול פרטני של שעה בשבוע מזה שש שנים. מ׳ אובחנה עם אוטיזם בגיל 3. כשהכרתי אותה - היא היתה ׳בתפקוד נמוך׳, היא לא יצרה קשר עין, לא דיברה, ולא הייתה עצמאית. היא נזקקה לעזרה רבה בפעולות יומיומיות (אכילה, רחצה, התלבשות, וכו׳). מ׳ לא יצרה קשרים חברתיים בבית ובבית הספר, וחוותה תסכול רב וקשיים רבים שבאו לידי ביטוי בהתפרצויות זעם קשות ואלימות, פגיעה עצמית ופגיעה בסביבתה הקרובה בבית ובמוסדות החינוך השונים. בנוסף, סבלה מ׳ מרגישות יתר תחושתית (שמיעה ומגע).
בתחילת הדרך פחדה מ' מאוד להתקרב לסוסים והציגה דפוס תגובה הימנעותי. ההגעה לחווה הייתה משמחת ומרגשת עבורה אך גם מציפה חושית ולפעמים מוגזמת. היה לה צורך לדעת מה קורה והיא חיפשה עוגנים בקביעות ובמוכר. התנגדה לכל שינוי ולפעמים אף התפרצה, צעקה, הרביצה לי ולאמה ולאחותה הקטנה.
כעבור זמן מה ובזכות הקפדה על הרצף הטיפולי, נוצר בינינו קשר של אמון. לאט לאט מ׳ הסכימה לשתף פעולה בפעילויות השונות שהצעתי לה: מגע והברשה של הסוסים, האכלה מכף ידה, הובלה מהקרקע. ובעזרת הדברים האלה היא למדה שפה - למדה לבקש מהסוסים לעצור, לשחק בכדור. היא שמחה מהקשר שנוצר עם הסוסה, ומהעובדה שהסוסה מקשיבה לה, וכך, עם הזמן ועם העמקת הקשר היא התחילה לרכוב. הרכיבה נתנה מענה לצורך במגע עמוק, בתנועה ריתמית מרגיעה וזה פינה את מ' לתקשורת עם הסוסה. היא נהנתה מהחוויה גם בזכות הרוח על הפנים, הקשר עם הטבע, הייתה לה הרבה מוטיבציה לרכוב ולכן היא התאמצה מאוד לתקשר, להביע את עצמה, לווסת את עצמה והסוסה נתנה לה פידבק מיידי ועוצמתי.
לאורך זמן, בתהליך ארוך וקשוב היא נעשתה עצמאית יותר ברכיבה ובטיפול בסוסה, למדה להתגבר על פחדים, להתגמש, ולהקשיב לסוסה, לצרכים שלה ולפחדים שלה, זה השפיע על היכולת שלה ליצור קשרים עם ילדים, היום יש לה חברים וחברות. תחושת המסוגלות שלה בעולם עלתה, היא הרבה יותר עצמאית בעולם ומצליחה להסתגל לשינויים. התקפי הזעם הפכו נדירים והיא למדה לשים לב לצרכים שלה ולתקשר אותם.
בינינו נוצר קשר עמוק והיא ממשיכה להגיע ברצון ובשמחה לחווה.
ב׳ נולד פג וסובל משיתו ק מוחין cp...
*ב׳ הוא ילד מתוק בן שבע, שמגיע לחווה כבר שלוש שנים. הוא נולד פג וסובל משיתוק מוחין cp)), הוא סובל מעיכוב התפתחותי, היפר טונוס. הוא נעזר בהליכון בשביל ללכת. בנוסף, הוא מתמודד גם עם פגיעה קוגניטיבית שמתבטאת בקושי בהבנה וצורך בזמן עיבוד.
הוא חש בדידות רבה בחיים וסובל מדימוי עצמי נמוך, הוא זקוק לעזרה רבה בפעולות פשוטות ביום-יום.
למרבה השמחה התגלה מהר שב' אוהב ומחובר מאוד לבעלי חיים.
הסוס שאינו שיפוטי ומוכן לקשר עם כל אחד, קיבל את ב' כמו שהוא. עצם המפגש סלל את השביל לתהליך מחזק ומצמיח.
הטיפול איתו היה ממוקד במטרות הפיסיות – הרכיבה נותנת מענה לוויסות כוח, לנרמול הטונוס, לצורך בתנועה. בזמן הרכיבה, בזכות התנועה התלת מימדית שנוצרת בעת רכיבה ההשפעה על הטונוס היא מיידית, השרירים מתגמשים והגידים מתארכים ולאורך זמן נוצר שיפור בתפקוד ובדימוי העצמי ובתחושת היכולת.
היכולת להנהיג את הסוס משרה תחושת עוצמה ותחושת שליטה בחיים שאינה מובנת מאליה לילדים בכלל ולילדים עם צרכים מיוחדים פי כמה.
ב' קיבל משימות שמותאמות ליכולות שלו כדי שיחווה הצלחה ועצמאות, חיזוק פיסי וחיזוק רגשי של העצמה וחוויית הצלחה.
א׳ אובחן עם ADHD
*א׳ הוא ילד בן שתים-עשרה שהגיע לטיפול ע״י הוריו בהמלצת המטפלת שלו בריפוי בעיסוק.
בגיל שבע הוא אובחן כסובל מתסמונת ADHD ובגיל עשר אובחן כסובל מחרדה חברתית . הוא הופנה לטיפול בעזרת סוסים בעקבות קשיים בבית ובבית הספר, א׳ חווה המון תסכול מהפער בין הרצון שלו ליכולת שלו, בין אם בלהשתתף בשיעורים בבי״ס או במשחקי חברה, ופיתח הימנעות כללית ממפגשים חברתיים.
הדימוי העצמי שלו היה מאוד ירוד והוא איבד את האמון בעצמו ובעולם.
המטרות הטיפוליות היו :
יצירת קשר של אמון, חיזוק הדימוי העצמי, חיזוק תחושת העצמאות, שיפור היציבה, שיפור טווחי קשב וריכוז, שיפור קואורדינציה, מיתון תגובות אימפולסיביות, ויסות כוח, ויסות רגשי, ואיזון.
הוא התחיל את הטיפול בעזרת סוסים במפגשים פרטניים. בהתחלה היה לו קשה מאוד. הוא הביע פחד והימנעות מהתקרבות אליי ולסוסים, נמנע מליצור קשר עין איתי, התקשה לייצר שיחה, ענה בתשובות קצרות וסירב לשתף פעולה בפעילויות השונות.
יחד עם זאת, הוא הסכים להמשיך ולהגיע לחווה ולא נמנע והתנגד כמו עם יתר הפעילויות האחרות בחייו. לאט ובסבלנות, לאורך חודשים רבים, נרקם בינינו קשר של אמון, קירבה ובטחון. בזכות הקשר הזה, א׳ למד להראות את עצמו וגם להיראות, להרגיש בטוח, רצוי ואהוב ושיש לו מקום בעולם. להתנסות, להיכשל וגם להצליח, לפגוש את הפחד שלו, לדבר עליו, ללמוד מה יכול לעזור לו להתגבר עליו ולחצות אותו. הוא התחיל מלהתבונן בסוסים מרחוק. תוך כדי ההתבוננות הוא למד דרך דברים שאמרתי וסיפרתי וגם דרך ההתבוננות והחוויה האישית שלו, שהסוסים תקשורתיים ועדינים, וכשהיה מוכן יזם קירבה ואף מגע איתם. א׳ למד בשקיקה את השפה, רכש את הכלים והמיומנויות הנדרשות לאימון סוסים מהקרקע, והתחיל ליצור קשר עם הסוסים, ועם סוסה אחת במיוחד. דרך העבודה על המיומנויות הנדרשות לאימון, א׳ הגדיל את טווח הריכוז שלו, והיכולת שלו לתזמן נכון את ההקלקות וההאכלות השתפרה יחד עם היכולת לנכוח ולהתרכז.
אחרי ההתחזקות הזו, במפגשים פרטניים- הוא עבר לטיפול קבוצתי בקבוצה עם בני גילו, כדי להתמודד עם החרדה החברתית. הוא רכש מיומנויות טובות וביטחון כדי להגיע לשלב הזה. בקבוצה הוא חווה חוויה טובה של להיות חלק מקבוצה, להיות שייך. זה עדיין מאתגר בשבילו, אבל יש לו מוטיבציה להתגבר על זה. הביטחון עצמי עלה, וגם יכולת ההתמודדות עם פחדים.
חלק מהפעילות הקבוצתית היא בחירת תרגיל אישי שעובדים עליו לאורך זמן. א' מלמד את הסוס תרגיל מסוים שמאפשר את ההתמודדות מול קבוצה קטנה באווירה מפרגנת ותומכת. בין חברי הקבוצה התפתחו קשרים חזקים והם נפגשים אחה"צ גם מחוץ לחווה.